רש"י על חולין ס״ט א:י׳

1 אבן פקועה דכוותיה - דאין הולד טעון שחיטה אלא משום חד אבר וההוא אבר לא מישתרי בשחיטה דלאו שחיטה היא וחתך ליה האי אבר ושרי:

2 מבלבל זרעיה - ומיתסר כל הולד משום אותו אבר ואליבא דחנניא קבעי לה: